ביהמ״ש המחוזי דחה (שוב) ערעור לסיווג תקבול מניעת-תחרות כהכנסה הונית
- מעין סער
- ביאורי פסיקה
ביהמ”ש המחוזי בת”א דחה ביום 19.06.22 ערעור של נישום שביקש לסווג כהכנסה הונית תשלום למניעת-תחרות שקיבל במסגרת מכירת פעילות חברה שבבעלותו (ע”מ (תל אביב) 30423-01-20 אלי כהנא אחזקות בע”מ ואח’ נ’ פקיד שומה תל אביב 3).
במסגרת מכירת החברה שבבעלות הנישום נחתמו שני הסכמים עם הרוכשת:
- הסכם בין החברה עצמה לבין הרוכשת למכירת פעילות החברה בתמורה ל-3.3 מיליון דולר;
- הסכם מניעת-תחרות בין הנישום (כיחיד) לרוכשת, בו מתחייב הנישום שלא להתחרות בחברה שמכר או ברוכשת בתמורה ל2.2 מיליון דולר.
פקיד השומה סיווג את שני התשלומים יחדיו (סה”כ של 5.5 מיליון דולר) כתמורה בגין מכירת פעילות החברה המתחייבת במס חברות בשיעור של 23%, ולאחר מכן ב-30% נוספים בעת משיכת הכספים מהחברה כדיבידנד.
הנישום גרס כי התקבול בסך 2.2 מיליון ש”ח הוא תקבול אישי שלו, המהווה הכנסה הונית ולכן צריך להתמסות בידיו פעם אחת בלבד בשיעור של 25%.
כאמור, ביהמ”ש דחה את הערעור, כאשר תחילה הוא חזר על הלכת ביהמ”ש העליון בעניין ברנע (ע”א 5083/13), בה נקבע כי שאלת סיווגו של תקבול מניעת-תחרות תיבחן במהלך דו-שלבי: ראשית על ביהמ”ש להכריע האם תשלום מניעת התחרות הוא אותונטי ולא נועד להפחתת נטל המס, ושנית, כי הגבלת חופש העיסוק של הנישום מהווה “גדיעת העץ או ענף מענפיו” של יכולת ההשתכרות של הנישום.
ביהמ”ש הבהיר כי אמנם לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין הנישום לרוכשת (ולכן הלכת ברנע מתאימה רק בשינויים המחויבים), אך השלב הראשון בו נבדקת מידת האותנטיות של תשלום מניעת התחרות – רלוונטית גם בהיעדר יחסי עבודה.
ביהמ”ש המחוזי, מפי כבוד השופטת סרוסי הכריע כי אותנטיות התשלום בעבור מניעת-תחרות נותרה בסימן שאלה, וקיים חשש ממשי שפיצול ההסכמים נעשה באופן “מלאכותי” כאשר מטרתו העיקרית הייתה הפחתת נטל המס של הנישום.
נזכיר כי הן בעניין תשלומי מניעת-תחרות (הלכת ברנע) והן בעניין הכנסות “טיפים” (הלכת ברדה), ביהמ”ש העליון קבע חזקה “חזקה” לפיה: כל תשלום שמשתלם לעובד בזיקה לעבודה – ייחשב להכנסת עבודה.
מדובר בחזקה הניתנת לסתירה ע”י העובד, אך לא בנקל.
משמעויות מרכזיות של החזקה לעיל:
- לא רק תשלומים בעבור העבודה או התפוקה נחשבים להכנסת עבודה חייבת במס – מתנות לחגים, בונוסים, פיצויי פיטורין, מענקים וכיוצ”ב נחשבים גם הם להכנסת עבודה.
- לא רק אם אם התשלום מתקבל מהמעסיק – טיפים המתקבלים ישירות מלקוחות בזיקת לעבודה של מקבל הטיפ נחשבים להכנסת עבודה.
- תשלומי אי-תחרות שמקבל עובד ממעסיקו בעת סיום העסקה – ייחשב ע”פ החזקה גם הוא להכנסת עבודה פירותית ולא להכנסה הונית.