דיני משפחה

סרבני גט

סרבני גט

סרבנות גט היא תופעה המתייחסת לדיני האישות בהלכה היהודית. המדובר במצב בו אדם נשוי מסרב לסיים את נישואיו באופן רשמי על פי ההלכה, על אף שהנישואים אינם מתקיימים בפועל, ובכך הוא מונע מבן מהזוג את האפשרות להינשא לאחר. 

מניעים לסרבנות גט

המניע הנפוץ ביותר לסרבנות גט הוא הרצון להשיג תנאים טובים בהסדר הגירושין. תופעה זו אף קיבלה את הכינוי “סחטנות גט”, כאשר הסרבן עושה שימוש במתן הגט כ”קלף מיקוח” המשפר את עמדתו במשא ומתן על חלוקת הרכוש או משמרות הילדים, לשם השגת הסדר גירושין כרצונו. מניע נפוץ נוסף לסרבנות גט, הוא רצון נקם או קנאה כלפי בן או בת הזוג. 

פעולות כנגד סרבני גט

על מנת להתמודד עם תופעת סרבני הגט, מפעילות ערכאות השיפוט סנקציות שונות על סרבני הגט, בניסיון להביאם להעניק את הגט המיוחל. ראשית, יש להבין שההלכה דורשת שהפעלת הסנקציות על סרבני הגט תהיה כזו אשר לא תשלול לחלוטין את זכות הבחירה של הסרבן. זאת, מאחר שגט אשר ניתן שלא ברצון חופשי הינו גט פסול המכונה “גט מעושה”. 

הסנקציה המסורתית המרכזית, היא הטלת מזונות אישה גבוהים על סרבן הגט כאקט עונשי. בנוסף לסנקציה מסורתית זו, בשנת 1995 נחקק חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ”ה-1995″, המאפשר לבתי הדין הרבניים להפעיל שורה של סנקציות אזרחיות כנגד סרבני גט, הכוללת: מניעת רישיון נהיגה וחשבון בנק; מניעת זכויות מעציר או אסיר; עיכוב יציאה מן הארץ; איסור על קבלה, החזקה או הארכה של דרכון; מניעה מלהיבחר למשרה על פי דין; ועוד. סוג סנקציות נוסף שבית הדין הרבני עשוי להפעיל, ואשר רלוונטי לציבור הדתי בלבד, הוא “הרחקות דרבנו תם”. המדובר במקרים בהם בית הדין מפעיל את הציבור הדתי, אשר יוצר לחץ על הבעל הסרבן באמצעות איום כלכלי או חברתי.

באשר לאפקטיביות של הסנקציות השונות אשר הוצגו לעיל, במרבית המקרים, סרבני הגט “נכנעים” לסנקציות ומוסרים את הגט המיוחל עוד לפני הפעלת הסנקציות בפועל. עם זאת, היו מקרים בהם סרבני גט התמידו במשך שנים בסירובם לתת גט. זאת, אף במקרים בהם ריצו עונשי מאסר ארוכי שנים בשל סירובם. 

התרת נישואין נוספים

כאמור, הבעיה המרכזית הגלומה בתופעת סרבנות הגט, היא העובדה שבן או בת הזוג אשר מעוניינים להינשא בשנית מנועים מכך. למרבה הצער, ההלכה אינה מאפשרת התרת נישואין של אישה מסורבת גט לגבר אחר. האפשרות היחידה בה תוכל אישה מסורבת גט לקבל התרת נישואין, היא באמצעות קביעה הלכתית, לפיה, קידושיה בנישואין המקוריים היו בטלים מלכתחילה. באשר לגברים מסורבי גט, אמנם, ההלכה מאפשרת נישואיהם לאישה נוספת, אך חוקי מדינת ישראל אוסרים זאת. על כן, גם עבור גברים עומדת סרבנות הגט לרועץ. עם זאת, גברים מסורבי גט עשויים, במקרים נדירים, לקבל התרת נישואין נוספים. זאת, על ידי פסק דין מיוחד של בית הדין הרבני, הזוכה להסכמה של מאה רבנים משלוש מדינות שונות – פסק דין אשר קשה מאוד להשיג.     

תביעות כנגד סרבני גט 

בשנת 2001 נתקבל לראשונה במשפט הישראלי, העיקרון לפיו ניתן לתבוע סרבן גט על הנזק שהוא יוצר בעצם סירובו. כך, בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי הפגיעה באוטונומיה של האישה, הנובעת מעיגונה על ידי הבעל, מהווה נזק בר פיצוי לפי פקודת הנזיקין. בנוסף קבע בית המשפט, כי הדיון בתביעה נזיקית מעין זו, אינו מצוי בסמכותם הבלעדית של בתי הדין. כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2004, אף התקבלה לראשונה תביעת נזיקין של מסורבת גט כנגד בעלה הסרבן. בפסק הדין, קבע כבוד השופט מנחם הכהן, כי קשר הנישואין מקים חובת זהירות של הבעל כלפי אשתו. הפרה של חובה זו, הינה עוולת רשלנות לפי פקודת הנזיקין ומכוחה ראוי לחייבו בפיצויים כלפיה. מאז פסק הדין בשנת 2004, פסקו בתי המשפט פיצויים נזיקיים נוספים בגין סרבנות גט.

עילות גירושין

כאשר אין הסכמה בין בני הזוג בדבר גירושין, בן או בת הזוג אשר מבקשים להתגרש, נדרשים להוכיח כי קיימת עילות גירושין. בפשטות, עילת גירושין היא סיבה המוכרת בהתאם לדיני ישראל, כסיבה מוצדקת לבקשת גט. למעשה, עילת הגירושין עשויה להיות ה”מפתח” להשגת הגט מידי הסרבן. זאת, מאחר שעילת הגירושין, במקרים רבים, מהווה השיקול המרכזי העומד בבסיס החלטת הדיינים בבתי הדין הרבניים, בבואם לקבוע באם להפעיל סנקציות על הסרבן. על כן, מומלץ לקבל יעוץ משפטי בדבר אופן השימוש בעילות הגירושין השונות. 



סרבני גט Read More »

נושאים בסרבנות גט

נושאים בסרבנות גט

ההסבר ההלכתי לתופעת סרבנות גט

חשוב להבין, כי דיני המשפחה במדינת ישראל נבדלים ממרבית ענפי המשפט במדינה, בכך שמקורות הדין המהותי החלים עליהם נקבעים בהתאם להשתייכות הדתית של המתדיינים. על כן, הדין החל על ענייני נישואין וגירושין במדינת ישראל הוא “הדין האישי” של הזוג הנשוי (“הדין האישי” הוא דין שמקורו בדת, ואשר נקבע בהתאם להשתייכות הדתית של הזוג המתגרש). יוצא אפוא, שהדין החל על זוג יהודי אשר עומד בפני הליך גירושין הוא “הדין האישי” המתאים לו, הלא הוא הדין מן המשפט העברי – דין תורה. לפי דין תורה, גירושין בין יהודים נעשים על ידי מסירת גט מהבעל לאשתו מתוך רצונו של הבעל (משנה יבמות יד,א). בנוסף, לפי דין דרבנן, אשר כלול במשפט העברי, גירושין אינם מתקיימים ללא הסכמת האישה. דהיינו, יוצא, שעל פי החוק במדינת ישראל, גירושין יכולים להיעשות רק מתוך הסכמה הדדית. מצב דברים זה, הוא המקור לתופעת סרבנות הגט.

משמעויות של סרבנות גט

אם כן, למדנו כי אדם יהודי אשר מעוניין להתגרש מבן זוג אליו הוא נשוי כדת משה וישראל, עשוי להישאר מסורב גט בשל סירוב הצד השני. כאמור, במצב זה, לבן הזוג אשר מעוניין להתגרש נשללת האפשרות להתחתן בשנית לבן זוג חדש. כמו כן, צאצאיהם של אישה עגונה מקבלים על פי הדין העברי מעמד של “ממזרים”, על כל השלכותיו של מעמד זה. לאור החשיבות הגדולה של קבלת גט בהתאם לדין העברי, התפתחה התופעה אשר קיבלה את הכינוי “סרבנות גט” אשר נובעת ממניעים רבים ושונים של סרבני הגט.

סנקציות “הרחקות דרבנו תם”

סוג נוסף של סנקציות שבית הדין הרבני עשוי להפעיל הוא “הרחקות דרבנו תם”. סנקציות אלו רלוונטיות בעיקר לציבור דתי, מאחר שמדובר במקרים בהם בית הדין מגייס את הציבור להפעיל לחץ “פאסיבי” על הבעל הסרבן, באמצעות איום כלכלי או חברתי. כך לדוגמה, בקהילה דתית, נמנע הגבאי מלהעלות את הבעל לתורה ולמנות אותו כחלק מהמניין; שם הבעל מתפרסם, ואנשי המקום מחרימים את עסקיו ומנדים אותו עד שהוא מחליט לכתוב גט.

סנקציות מסורתיות על סרבני גט

הסנקציה מרכזית והנפוצה ביותר הינה, הטלת מזונות עונשיים. המדובר בסנקציה המופעלת כנגד סרבני גט גברים בלבד, הקובעת מזונות אישה גבוהים כאקט עונשי כנגד הגבר הסרבן. מן הצד השני של המתרס, כאשר מדובר באשה המסרבת להעניק גט לבעלה, ניתן לנסות להפעיל סנקציה של ביטול זכאות למזונות אישה. דהיינו, ניתן לנסות ולהניע את האישה הסרבנית להעניק גט, באמצעות ביטול מזונותיה. הפרוצדורה הנדרשת לשם כך, היא הכרזת בקשה לבית הדין הרבני להכריז על האישה כ”מורדת”, קרי, אינה גרה עם בעלה, אינה מקיימת עמו יחסי אישות, או שאינה ממלאה את תפקידה כעקרת בית. סנקציה זו, אינה פשוטה להפעלה מאחר שדי לאישה הסרבנית להביא “אמתלה קלה כנוצה” להתנהגותה, על מנת שבית הדין ידחה את הבקשה.

 

נושאים בסרבנות גט Read More »

משמורת ילדים והסדרי ראייה

משמורת ילדים והסדרי ראייה

נושא משמורת הילדים המלווה להליך הגירושין הוא נושא בעל חשיבות רבה. למעשה, כפי שניתן להניח, עבור הורים רבים משמרות הילדים הוא הנושא בעל ההשפעה הגדולה ביותר על חייהם לאחר הליך הגירושין. חשוב להבין, שקביעת משמורת ילדים על ידי בית המשפט היא למעשה הסדרת היחסים המשפטיים שבין הורה לילדו על כל המשתמע מכך. הן מבחינת המשמורת המשפטית על הילד והן מבחינת המשמורת הפיזית עליו.

נשאלת השאלה, מה הוא בעצם ההבדל בין “משמורת משפטית” לבין “משמורת פיזית”?

אם כן, במשפט הישראלי קיימת הבחנה בין שני מונחים אלו, כאשר ה”משמורת המשפטית” היא קביעת ה”אופוטרופוס” של הילד, ואילו ה”משמורת הפיזית” היא קביעת ה”חזקה” עליו. “אופוטרופסות” כוללת את כל הזכויות והחובות הנוגעים לצרכיו של קטין. החל מצורכי בריאות ותזונה, וכלה בצרכי חינוך והשכלה. למעט מקרים חריגים, לאחר הליך גירושין, שני הוריו הביולוגיים של קטין נשארים האופוטרופסים שלו. לעומת זאת, מאחר שאין ההורים מתגוררים עוד יחדיו, ברור שהחזקה על הילד לא יכולה להישאר ברשות שניהם. על כן, במרבית המקרים, הורה אחד יקבל את החזקה על הקטין (אשר נקראת “משמורת”), וההורה השני יקבל “הסדרי ראייה” עם הקטין, אשר יוסדרו על ידי בית המשפט. עם זאת, בשנים האחרונות החלה מגמה לפיה בית המשפט קובע “משמורת משותפת” על הילדים, כך שבני הזוג שהתגרש חולקים באופן שוויוני יותר את החזקה על ילדיהם.

משמרות ילדים משותפות

במסגרת קביעת משמרות ילדים משותפות, בית המשפט קובע הסדר בו שני ההורים זוכים בחזקה שוויונית על הילד. כך, עשוי בית המשפט לקבוע כי הילד ישהה שבוע אצל האם ולאחר מכן שבוע אצל האב, יום אצל האם ולאחר מכן יום אצל האב, או כל הסדר אחר אשר יראה לבית המשפט לנכון.

חשוב להדגיש, כי בבואו לבחון את משמורות הילדים והסדרי הראיה באשר לזוג מתגרש, בית המשפט נוטה בראש ובראשונה ללכת אחר טובת הילד. לכן, על מנת שייקבעו הסדרי משמרות ילדים משותפות, חשוב שיהיו יחסים טובים בין בני הזוג המתגרש, תקשורת תקינה ביניהם ונכונות לשיתוף פעולה מלא.

תנאים למשמורת משותפת

כפי שניתן להבין, על מנת שבני הזוג יזכו למשמורת משותפת על ילדיהם, עליהם לעמוד בתנאים מסויימים, אשר ישכנעו את בית המשפט שאכן הסדר כזה הינו ההסדר המוצלח ביותר מבחינת טובתו של הקטין. לכן, התנאים המרכזיים אותם בוחן בית המשפט הם: מסוגלות הורית טובה של שני ההורים, שיתוף פעולה סביר בין הורי הילד, וכמובן, רצונו של הילד. 

משמרות ילדים – השינויים שחלו בשנים האחרונות

כאמור, בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה לפיה בית המשפט נוטה לקבוע יותר ויותר משמרות משותפות על ילדי הורים מתגרשים. זאת, לאור השינויים החברתיים הרבים אשר חלים בחברה הישראלית ומביאים אבות רבים להביע רצון לקחת חלק משמעותי בגידול ילדיהם. יתרה מכך, לאור דו”ח סופי שפורסם בשנת 2012 על ידי ועדה ממשלתית אשר בחנה את נושא משמרות הילדים, לאחרונה נקבעים הסדרי משמורת משותפת גם כאשר האם מתנגדת להסדר זה. עניין אשר לא קרה בעבר. 



משמורת ילדים והסדרי ראייה Read More »

מרוץ סמכויות

מרוץ סמכויות

בעבר, עד לשנת 1953, המונח “מירוץ סמכויות” לא היה קיים. עד 1953 חלוקת סמכויות השיפוט בין ביהמ”ש האזרחי לבין בית הדין הדתי הייתה ברורה ומוחלטת, כפי שנקבעה בימי המנדט הבריטי, ונקראה סימן 53 לדבר המלך (להלן: “הסימן”). בשנת 1953, הכנסת חוקקה את “חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953” (להלן: “החוק”), אשר ביטל את הסימן ושינה למעשה את חוקי המשחק: כעת, אותן תביעות בין שני בעלי הדין, העוסקות פעמים רבות בעניינים הסובבים סביב גירושין כגון מזונות, יכולות להתדיין בפני ביהמ”ש לענייני משפחה וכן בפני בית דין הרבני. כלומר, חלוקת הסמכויות בין ביהמ”ש לבית הדין אינה קיימת עוד. כידוע, תוצאותיהן של פסיקות בענייני גירושין תלויות בעיקר במוסד שדן בסכסוך; מצב זה מוביל לכדי ניהולו של “מירוץ” בין בעלי הדין, אשר במסגרתו הם מגישים את תביעתם למוסד שניהול ההליך בו צפוי להגדיל את סיכוייהם לזכות בתביעה.

מהם הסמכויות:

החוק קובע את חלוקת הסמכויות בין שתי הערכאות: בתי הדין הרבניים וביהמ”ש לענייני משפחה. כיום, נושא עריכת הנישואין והגירושין של יהודים בישראל חוסה באופן אבסולוטי תחת תחום שיפוטם של בתי הדין הרבניים, וזאת ללא שום אפשרות למעבר בין סמכויות. סעיף 3 לחוק קובע כי אם הוגשה לביה”ד הרבני תביעת גירושין, ניתן לכרוך בתביעת הגירושין כל עניין, שבני הזוג חפצים בו, על מנת לפתור את הסכסוך. למעשה, סעיף זה הוא שיצר את “מירוץ הסמכויות”, בכך שסוגיות משנה, כגון משמורת ילדים, רכוש ומזונות יוכלו להתדיין הן תחת חסותו של בית הדין הרבני והן תחת חסותו של ביהמ”ש לענייני משפחה. בית הדין הרבני פוסק החלטותיו על סמך המשפט העברי הקדום תוך הסתמכות על ההלכה היהודית, בעוד שביהמ”ש לענייני משפחה פוסק החלטותיו תוך הסתמכות על חקיקת כנסת ישראל ופסיקות ביהמ”ש העליון.

מהו המירוץ:

כאמור לעיל, ענייני גירושין גרידא של יהודים בישראל חוסים באופן אבסולוטי תחת תחום שיפוטם של בתי הדין הרבניים. למרות זאת,  סוגיות משנה רבות סובבות סביב הגירושין: משמרות ילדים, תביעות רכוש, מזונות ועוד. כאמור לעיל, עניינים אלו חוסים תחת סמכותם המקבילה הן של בתי הדין והן של ביהמ”ש לענייני משפחה. משכך, על עורכי הדין, המייצגים את שני בעלי הדין, להנחות את לקוחותיהם לפעול במהירות וביעילות, כדי להגיש את התביעה לערכאה המתאימה. בסופו של יום, בעל הדין הזוכה במרוץ זוכה להיות הגורם אשר מכתיב את “סדר היום” של ההליך ובכך מכניס את בעל הדין השני ללחץ ולמגננה. משכך, קיימת חשיבות מכרעת בניצחון במרוץ הסמכויות, אשר מגדיל את סיכויו של אותו בעל דין לנצח בחזיתות הקשורות לסוגיות המשנה. פתיחת הליכים מקבילים של בני הזוג בשתי הערכאות הינה תופעה נפוצה, מאחר ופעמים רבות אין לבן הזוג השני כל ידיעה בדבר תוכניותיו של האחר. במקרים אלו נקבעו הנחיות בפסיקה מי תהיה הערכאה אשר תוסמך לדון בהכרעה היכן התנהל ההליך.

הלכת מירוץ הסמכויות:

הסמכות לדון בסוגיות המשנה הינה סמכות מקבילה הנתונה לשתי הערכאות. ברירת המחדל הינה הענקת הסמכות לערכאה האזרחית. על מנת לשלול את סמכותה של הערכאה האזרחית והעברתה לסמכותו של בית הדין הרבני, יש להגיש את תביעת הגירושין תוך צירוף סוגיות המשנה הנדרשות להכרעה (כגון מזונות ורכוש), וזאת בטרם הוגשה תביעה בעניינים אלו לערכאה אזרחית. בנוסף לכך, על המבקש לעמוד בשלושת מבחני הכריכה שנקבעו בפסיקה: כריכת סוגיות המשנה נעשתה כדין; תביעת הגירושין הינה כנה; הכריכה של סוגיות המשנה הינה כנה. למען הסר ספק, נטל ההוכחה בדבר מוטל על מבקש לכרוך את סוגיות המשנה לבית הדין הרבני. פס”ד פלמן קבע, כי שאלת הסמכות יכולה להתברר בכל אחת מן הערכאות, כאשר רצוי כי השאלה תוכרע באותה ערכאה בה ההליך מצוי בדיון מתקדם. לאחר קבלת ההחלטה בעניין תיסוג הערכאה האחרת מדיון בנושא כחלק מכלל כיבוד הערכאות, אלא אם קיים טעם מיוחד המונע זאת, כגון חוסר חוקיות, העדר כללי צדק טבעי וכו’. 

החשאיות בהליך:

כאמור לעיל, ניצחון בעל דין במירוץ הסמכויות יטה את הכף לטובתו ויזכהו ביתרונות משפטיים ופסיכולוגיים בולטים על יריבו, תוך אילוץ הצד המפסיד להיכנס למגננה. מכיוון שכך, המשמעות של שמירה על סודיות וחשאיות מוחלטת מצד בעל הדין הינה בעלת חשיבות מכרעת בהליך זה, אשר עשויה להבטיח את הניצחון במירוץ הסמכויות. בשל כך, מומלץ לבן זוג שלא ליידע את בן הזוג האחר וכן מקורבים אחרים לבני הזוג בדבר כוונותיו, אלא אם הדבר נעשה במסגרת ייעוץ משפטי מתאים.



מרוץ סמכויות Read More »

מזונות

מזונות

באופן כללי, “מזונות” הם תשלומים אותם חייב אחד מבני המשפחה כלפי משנהו. התשתית החוקית בישראל לחיוב אדם בדמי מזונות נקבעה בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי”ט-1959. החיוב בדמי מזונות מתחלק לשלושה סוגים: דמי מזונות לבן או בת זוג, דמי מזונות ילדים ודמי מזונות לשאר בני משפחה.

כידוע, במרבית המקרים הגבר הוא זה המשלם מזונות לאשה, אך אין זה הכרח. באופן עקרוני, החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי”ט-1959, מגדיר את שני הורי הקטין כחייבים במזונות, כל הורה על פי הכנסתו הכוללת מכל מקור הכנסה. דהיינו, בהתאם לחוק זה, מזונות הילדים מתחלקים בין הורי הילד על פי הכנסותיהם ולא על פי מינם. אולם, חוק זה חל רק על אוכלוסיית אזרחים מצוצמת בישראל המוגדרת כחסרת דת בעוד שיתר הציבור כפוף בעניין מזונות לכללי הדת אליו הוא שייך. בהתאם לדין היהודי, על פיו נקבעים מרבית תשלומי המזונות במדינת ישראל, חובת המזונות נופלת על כתפי הגבר. עם זאת, מסתמנת מגמה פסיקתית, לפיה שואף בית המשפט להחיל יותר עקרונות אזרחיים השאובים מהחוק המוצג בכל הקשור לדיני משפחה.  

כמו כן, חשוב לדעת שתביעת מזונות אינה מחייבת הליך גירושין. תביעה כזו יכולה להיות תביעה עצמאית בה דן בית המשפט בנפרד וללא כל קשר להליך גירושין. התביעה תידון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי. כמובן, שתביעת מזונות יכולה גם להתדיין כחלק מתביעת גירושין שמזונות נכרכו אליה.

מזונות ילדים

כאמור, הדין אשר חל על הורים בעניין מזונות ילדיהם תלוי בדת אליה הם משתייכים. באשר למקרה בו שני בני הזוג יהודיים, הדין החל הוא הדין העברי. בהתאם לדין העברי, האב הוא זה החייב לשאת בצרכים ההכרחיים של ילדיו שטרם מלאו להם 15 שנים. באשר למזונות ילדים שהם מעבר לסכום המוגדר כצרכים הכרחיים, שני ההורים חייבים במזונות לפי יחס הכנסותיהם בהתאם לחוק המזונות.

מזונות לבן או בת זוג

ישנם מקרים בהם תביעת המזונות לא תהיה לשם הזנת קטינים, אלא על מנת להזין את אחד מבני הזוג. ראוי לציין שבקביעת סך המזונות שאדם חייב לספק לבן זוגו, רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון – מכל מקור אחר. כידוע, בישראל, מרבית המזונות לבן זוג אשר נקבעים הם מזונות אישה, אף שבית המשפט רשאי אף לפסוק מזונות לגבר.

מזונות זמניים

מזונות זמניים נתבעים לרוב מצד האשה וילדיה במסגרת הליך גירושין, במטרה לקבל דמי מזונות עוד בטרם הושלם הליך הגירושין – הליך אשר ידוע כארוך ומייגע. הטעם העומד בבסיס פסיקת מזונות זמניים, הוא הצורך לאפשר לאישה ולילדיה להמשיך לחיות ברמת החיים אליה הם הורגלו לאורך חיי התא המשפחתי. 

מזונות כאשר האישה עובדת

בדיון על דמי מזונות במקרה בו האישה עובדת למחייתה, רשאי הגבר לטעון טענת “מעשה ידיה” יהיו “תחת מזונותיה”. בהתאם לטענה זו, כאשר הכנסתה של האישה מעבודה מספקים את צרכיה, הגבר פטור מלזון אותה. ואולם, באם האישה עובדת אך אין בשכרה מספיק כדי לשמור על רמת חייה כפי שהייתה בשנות הנישואין, יחוייב הגבר במזונות בסך אשר ישלים לאישה את רמת החיים הנדרשת.

אישה מורדת/מעוכבת מחמתו

בהתאם לדין העברי, כאשר האישה מסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה היא נחשבת ל”אישה מורדת”. המשמעות היא שבאם בית המשפט לא מוצא הצדקה לסרבנותה האישה מפסידה את זכאותה למזונות. כמו כן, כאשר אישה מנועה מלהינשא לאחר מאחר שבעלה לא מעניק לה גט (או לחלופין בעיית היבם), היא נחשבת ל”מעוכבת מחמתו”. במקרה כזה, נקבע בפסיקה כי במידה שהאישה “מעוכבת מחמתו” על אף פסק דין אשר קבע כי על הבעל להעניק לה גט, היקף זכאותה למזונות הינו רחב ביותר. 

חישוב דמי מזונות (הפרמטרים)

בהתאם לדין העברי, חישוב דמי מזונות ילדים כולל שני סוגים של צרכים: “צרכים הכרחיים” (בהם נושא האב לבדו) ו”צרכים מדין צדקה” (מחולקים בין בני הזוג). לאור מגוון הסיטואציות והנתונים השונים של כל תיק גירושין, אין אפשרות לקבע את חישוב מזונות הילדים בנוסחה אחת קבועה. עם זאת, הפרמטרים להם נותן בית המשפט משקל בעת קביעת דמי המזונות ידועים. על כן, בהתאם לנתוני תיק פלוני, ניתן לבצע הערכה טובה לגבי גובה דמי מזונות עוד בטרם פסק אותם בית המשפט. 

ככלל, הפרמטרים המרכזיים לפיהם נקבע גובה דמי מזונות ילדים הם: צרכים הכרחיים של הילדים; צרכי הילד מעבר למזונות ההכרחיים (צרכים מ”דיני צדקה”); גיל הילדים; רמת השתכרות האב בפועל; כושר השתכרות האב (פוטנציאל השתכרות); רמת השתכרות האם בפועל; המצב הבריאותי והנפשי של הילדים וכל נתון נוסף הרלוונטי למקרה.



מזונות Read More »

כתיבה ותכנון צוואה

כתיבה ותכנון צוואה

באופן כללי, צוואה היא כל בקשה של אדם באשר לדברים שייעשו למענו, או בעניינו, לאחר מותו. במובנה המשפטי, צוואה היא מסמך בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. חוק הירושה, תשכ”ה-1965 (להלן: חוק הירושה), מסדיר באופן סטטוטורי את נושא הירושה במדינת ישראל. יצוין, כי מסמך צוואה יהא בר תוקף משפטי רק אם נעשה באחת מן הדרכים הקבועות בדין, כפי שיפורט להלן, ולא נפל בו פגם שלא ניתן לתיקון.

חשוב להכיר, כי חוק ההתיישנות אינו חל על צוואה. לפיכך, תוקפה של צוואה אינו תם אלא בפטירת המוריש או בעריכת צוואה חלופית. כמו כן, ראוי לתת את הדעת לתכנון הצוואה ואופן חלוקת רכוש המצווה. לכן, מומלץ להכין את רשימת כל הנכסים שנמצאים בבעלות המצווה. מומלץ כי רשימה זו תכיל את כל נכסי המצווה, אף אם הם נראים נזילים או לא משמעותיים. 

דרכים לכתיבת צוואה

קיימות ארבע דרכים לכתיבת צוואה, כדלקמן:

צוואה בעל פה – חוק הירושה מגדיר מספר דרישות, צורניות ומהותיות כאחד, על מנת שצוואה בעל פה תהא בעלת תוקף משפטי מחייב. כך, נדרש כי המצווה יהיה על ערש דווי, או לכל הפחות, יאמין כי הוא במצב זה. בנוסף, על הדברים להיאמר בעל פה ובפני שני עדים המבינים את שפתו של המצווה. כמו כן, נדרש בחוק, כי דברי המצווה ירשמו בזיכרון דברים תוך ציון התאריך ונסיבות המקרה. על שני העדים להפקיד את זיכרון הדברים בבית המשפט, במועד הסמוך למתן הצוואה שבעל פה. ראוי לציין, כי צוואה בעל פה היא סוג צוואה בעייתי, ולכן נוהג בית המשפט בהקפדה רבה על מילוי כל הדרישות המפורטות בחוק ככתבן וכלשונן. כמו כן, במקרה בו, המצווה ממשיך לחיות, הרי שהצוואה שבעל פה בטלה כעבור חודש ימים ממסירתה. 

צוואה בכתב יד – כאשר מצווה הצוואה רושם את צוואתו בכתב יד וחותם עליה, כתב היד מהווה הוכחה לרצונו האמתי של המצווה. לפיכך, כתב היד משמש תחליף לדרישת העדים אשר קיימת בצוואה שבעל פה. ראוי לציין, כי על הצוואה להיכתב מתחילתה ועד סופה בכתב ידו של המצווה, כדי שזו תהא כשרה ובעלת תוקף משפטי מחייב. לדידנו, אין זה מומלץ לבצע סוג זה של צוואה. ראשית, לאור העובדה שצוואה בכתב יד עלולה להיחשף ביתר קלות לטענות פסלות מצד מתנגדים לצוואה. שנית, מאחר שכתיבת צוואה ללא ידע מוקדם בנושא, עלולה להוביל לתוצאות אליהן לא התכוון המצווה. יתרה מזאת, בעוד שצוואה בעל פה מתקבלת לאור דוחק הזמנים הנובע מגסיסתו של המצווה, קשה למצוא טעם ראוי לכתיבת צוואה בכתב יד.

צוואה בפני רשות – בצוואה מסוג זה, לא נהוג לעשות שימוש בזמנים המודרניים. המדובר במסירת הנחיות בעל פה לשופט אשר רושם אותן בצורה נכונה ומגבש צוואה. סוג צוואה זה, שימש בעבר את אלו שלא ידעו קרוא וכתוב. כיום, הציבור אשר אינו יודע קרוא וכתוב מצומצם באופן משמועתי משהיה בעבר, וכן, כיון ניתן לשכור את שירותיו של משרד עורכי דין המתמחה בתחום.

צוואה בעדים –  זו הדרך המומלצת ביותר ואף המקובלת לערוך צוואה. צוואה בעדים היא צוואה מודפסת, הכוללת את תאריך עריכת הצוואה ונחתמת בנוכחותם של שני עדים. על שני העדים לחתום על גבי הצוואה, ולאשר כי המצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וכי הצוואה נחתמה על ידי המצווה בנוכחותם. שני העדים אינם יכולים להיות יורשי הצוואה או אף בעלי עניין בה.     

יורשים:

במקרה בו אדם הלך לעולמו מבלי שהוא הותיר אחריו צוואה, יורשיו יהיו היורשים הקבועים בחוק הירושה. על כן, יורשים בהעדר צוואה נקראים “יורשים על פי דין”. בהתאם לחוק, בהיעדר צוואה חוקית של הנפטר, יחולק רכושו בין בן זוגו לבין ילדיו, באופן שבו בן הזוג יורש מחצית מהרכוש והילדים מתחלקים במחצית השנייה באופן שווה. לפיכך,  אדם אשר מעוניין שרכושו יחולק בשונה מהמתואר מעלה, נדרש לערוך צוואה שתגדיר במפורש את אופן חלוקת הרכוש בו הוא מעוניין.

רצון הנפטר:

כפי שהוסבר, עריכת צוואה שתגדיר במפורש את רצון המוריש, היא הדרך היחידה להבטיח שאכן, הרכוש שנצבר במהלך חייו יעבור לידיים הנכונות ויחולק לפי רצון הנפטר לאחר שהלך לעולמו. ניסיון החיים מלמד, כי רק במקרה שבו קיימת צוואה חוקית, יכול עורך הצוואה להיות שקט ובטוח שאכן, לאחר פטירתו, רכושו יחולק כפי שציווה ולא באופן אחר. בנוסף, רבים המקרים בהם חלק מהיורשים מערערים על חוקיות הצוואה, בטענה לפיה מצבו הנפשי של הנפטר בעת עריכת הצוואה היה רעוע והצוואה אינה הולכת אחר רצונו האמיתי של הנפטר. על כן, מומלץ להכין אישור רפואי שמוכיח את מצבו הנפשי החיובי של עורך הצוואה ולצרפו כנספח לצוואה.



כתיבה ותכנון צוואה Read More »

חלוקת רכוש

חלוקת רכוש

חלוקת רכוש

כאשר מגיעים לשלב חלוקת הרכוש בהליך גירושין, ניתן לזהות דפוסי התנהגות שונים ומגוונים של בני זוג שונים. ישנם כאלו שנלחמים זה עם זה על כל פרט ופרט ומנסים לשים ידם על רכוש רב ככל הניתן, ישנם אנשים שבוחרים להשאיר את כל הרכוש המשותף לבן הזוג ממנו התגרשו, וישנם זוגות שבוחרים לפתור את הבעיה על ידי מכירת הרוכש המשותף כולו וחלוקת הכסף שמתקבל ביניהם. לכל זוג הפונה להליך גירושין יש את האופי והדרך הייחודיים לו, ובהתאם גם נעשה הליך חלוקת הרכוש.    

הליך גירושין הוא הליך שאינו פשוט לאף אחד ולכל חלק וחלק בהליך זה השפעה מכרעת על חיי בני הזוג. ואולם, גיבוש הסדר חלוקת הרכוש ידוע כאחד מהחלקים המטלטלים והקשים ביותר בהליך הגירושין. זאת, מאחר שרבים המקרים בהם חלק זה הופך לזירת ניגוח ונקם בין בני הזוג כאשר כל אחד שואף לסיים את ההליך כש”ידו על העליונה”.  

כללים בחלוקת רכוש

הרכוש המחולק בין בני הזוג במהלך הליך הגירושין הוא למעשה, כל זכות בעלת שווי כלכלי אשר צברו בני הזוג יחדיו, או כל אחד בפני עצמו, במהלך חייהם הנשואים המשותפים. כמובן שחלוקת הרכוש מביאה בחשבון גם חובות כספיים שצברו הצדדים (שיתוף בחובות). הזכויות אשר אינן נכללות בחלוקת הרכוש הן זכויות המהוות רכוש פרטי של אחד הצדדים ואשר נצברו לפני הנישואין. כמו כן, מתנות וירושות שקיבל אחד מהצדדים באופן בלעדי, אינם נכנסים לחלוקת הרכוש אף אם הם התקבלו במהלך החיים המשותפים.  

חוק יחסי ממון 

חוק יחסי ממון, הוא החוק המגדיר את אופן חלוקת הרכוש במהלך גירושין וחל על בני זוג אשר נישאו לאחר יום 1.1.74 בלבד. בהתאם לחוק, איזון המשאבים בין בני הזוג יתרחש רק לאחר פקיעת הנישואין, קרי לאחר פסק דין המאשר את גירושי הזוג. חלוקת הרכוש בין בני הזוג נעשית בדרך כלל בצורה שוויונית, אך ראוי לציין כי חוק יחסי ממון מסמיך את בית המשפט ובית הדין לחרוג מן החלוקה השווה מטעמי צדק.

חזקת השיתוף 

כאמור, לגבי זוגות נישואים אשר נישאו לאחר יום 1.1.74, חל חוק יחסי ממון אשר מסדיר את חלוקת הרכוש המשותף כפי שתואר למעלה. נשאלת השאלה, מה ההסדר החל לגבי זוגות אשר נישאו לפני מועד זה. באשר לזוגות אלו, והן באשר לזוגות ידועים בציבור המסיימים חיי שיתוף, חלה הלכת השיתוף לפיה, כבר במהלך חיי השיתוף קיימת לשני בני הזוג זכות קניינית ברכוש המשותף אשר נצבר במהלך הנישואין. על כן, כל בן זוג רשאי לגשת בכל עת לאחת מהארכעות השיפוטיות המתאימות, בבקשה לחלוקת הרכוש. זאת, מבלי שייאלץ להמתין לפקיעת הנישואין הפורמאלית. חשוב לציין, כי חזקת השיתוף תחול רק במידה שבני הזוג קיימו חיים משותפים בבית משותף. 

באם מעוניינים הצדדים להפעיל הגנה על נכסים מפני חזקת שיתוף, האפשרות הפשוטה ביותר להגן על נכסים מפני חזקה זו, היא גיבוש הסכם ממון או בקשה  לפס”ד הצהרתי. כמובן, שגיבוש הסכם ממון זו מלאכה הדורשת איש מקצוע בעל נסיון והתמקצעות בתחום דיני המשפחה.

הברחת נכסים

המדובר בתופעה בה אחד מבני הזוג מנצל לרעה את חוסר המעורבות של בן הזוג השני בענייני הרכוש והזכויות, על מנת להעביר לבעלותו הבלעדית נכסים. אם באמצעות מכירות מדומות לידי גורם צד ג’, ואם באמצעות “ריקון” חשבון הבנק המשותף על ידי העברות בנקאיות או עסקאות מופרזות בכרטיס האשראי. שיטה נוספת ומתוחכמת יותר של הברחת נכסים, היא יצירת חובות מדומים בידי בין הזוג המבצע את ההברחה. כך, החוב המדומה חל על שני בני הזוג (אף שהחוב אינו קיים) ואף משמש את בן הזוג להציג עצמו כנמצא במצוקה כלכלית.  (הן משום שהם חלים על שני בני הזוג והן כדי להציג מצב פיננסי קשה). בעניין זה, חוק יחסי ממון מעניק לערכאות השיפוט מרחב שיקול דעת, לתת לפעולות הפסולות המתוארות משקל ראוי באיזון המשאבים.



חלוקת רכוש Read More »

הסכם שלום בית

הסכם שלום בית

הסכם שלום בית

ככלל, הסכם שלום בית הוא הסכם הנערך על ידי עורך דין או מגשר, ומטרתו, השכנת שלום בית בין בני הזוג. דהיינו, המדובר בניסיון “להציל” את חיי הנישואין בטרם פונים לגירושין. במסגרת גיבוש ההסכם, מגדירים בני הזוג (כאמור, בליווי עורך דין או מגשר) את המחלוקות ביניהם, ובהתאם, מעגנים הסכמות שונות אשר ימנעו מהם חילוקי דעות ומאבקים.

קיימים מקרים שונים בהם בני זוג שנישואיהם עלו על שרטון, עשויים לכרות הסכם שלום בית. מקרה אחד, הוא המקרה בו אחד הצדדים מגיש תביעה לשלום בית, וכך למעשה מעניק לערכאת השיפוט לקבוע כי על בני הזוג לבצע ניסיון להשכנת שלום בית. מקרה אחר, הוא המקרה בו ערכאת השיפוט הדנה בהליך הגירושין של בני הזוג, מציעה לנסות להשכין שלום בית בטרם משלימים את הליך הגירושין. מקרה נוסף והמומלץ ביותר לטעמינו, הוא המקרה בו בני הזוג פונים לגישור ולגיבוש הסכם שלום בית עוד בטרם פנה אחד מהם לערכאות שיפוטיות. כך, ההסכם מנטרל קשיים ונגעים רעים אשר במקרים רבים נמנים במנת חלקם של זוגות מתגרשים, כדוגמת תופעת “מרוץ הסמכויות” ומאבקים אינטרסנטיים אחרים.

ראוי לציין, כי במקרים מסוימים, בוחרים בני הזוג הפונים לגיבוש הסכם שלום בית, לכרות הסכם אשר מסדיר ניסיון השכנת שלום בית ו”הצלת” חיי הנישואין, אך כולל בתוכו אף הסדר גירושין במקרה ששלום הבית לא יצלח. הסכם מעין זה, מכונה “הסכם שלום בית ולחלופין גירושין”. ההסכם בנוי כך שהחלק העוסק בהסדר הגירושין, נכנס לתוקף רק לאחר שניסיונות השכנת שלום הבית העלו חרס. היתרון בהסכם המתואר, הוא שגיבוש והגדרת הסדר הגירושין למפרע, עוד בטרם כישלון שלום הבית, מעניק לבני הזוג בטחון ויציבות, ואף מאיין את הרצון של בני הזוג לבצע פעולות לשיפור האינטרסים שלהם על פני בני זוגם במקרה של פרידה וגירושין – פעולות אשר פוגעות באופן ניכר בסיכויי ההצלחה של שלום הבית המיוחל.        

הגדרת המחלוקות

ראשית, חשוב להדגיש, כי על מנת לשפר את סיכויי ההצלחה של הסכם שלום בית, מומלץ לנסח את סעיפיו באופן המגלה הבנה לגבי המחלוקות הניטשות בין בני הזוג. כמובן, שככל שהמחלוקות יוצגו בדרך מקבלת ובונה יותר, המאפשרת את יישובן טוב יותר, כך סיכויי ההסכם להצליח גוברים. בנוסף להגדרת המחלוקות עצמן, על הסכם שלום בית אף לכלול את ההסדרים והדרכים לפתרון המחלוקות שהוצגו בהסכם. על כן, עליו לכלול תנאים ודרישות בהם בני הזוג מתחייבים לעמוד. נושאי המחלוקות יכולים להיות רבים ומגוונים, החל מנושאים פרקטיים כדוגמת חלוקת מטלות הבית או אופן קבלת ההחלטות המשפחתיות, וכלה בנושאים אישיים יותר כהגדרת “זמן איכות” של בני הזוג יחדיו או אופן המפגש עם הורי בני הזוג.  

 אישור הסכם שלום בית:

לאחר עריכת הסכם שלום בית, על מנת להכניסו לתוקף ולהעניק לו נפקות משפטית, יש להביאו לאישור אחת משתי הערכאות השיפוטיות להן סמכות הדיון בענייני גירושין – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (לגבי זוגות יהודיים). לאחר שהערכאה השיפוטית אישרה את ההסכם, הוא מקבל תוקף של פסק דין, ומחייב את הצדדים מבחינה משפטית.  

אכיפת הסכם שלום בית:

אכיפת הסכם שלום הבית היא סוגיה מעט סבוכה. בשונה מפסקי דין סטנדרטיים, לא ניתן לאכוף הסכם שלום בית באמצעות הגשתו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל (אף שההסכם אושר על ידי ערכאה שיפוטית וקיבל מעמד של פסק דין). עם זאת, במסגרת בקשה להסכם שלום בית, ניתן לבקש מערכאת השיפוט שתטיל סעדים זמניים כדוגמת צו עיקול על נכסי מי מהצדדים או צו איסור יציאה מהארץ. זאת, בניסיון להבטיח שתנאי ההסכם יקוימו על ידי הצדדים. במקרה בו הופר ההסכם על ידי אחד הצדדים, האפשרות העומדת בפני הצד שכנגד, היא פנייה לערכאה השיפוטית הרלוונטית להמשך הליכים.     



הסכם שלום בית Read More »

הסכם ממון טרום נישואין

הסכם ממון טרום נישואין

הסכם ממון טרום נישואין:

הסכם ממון טרום נישואין, הוא חוזה משפטי ייחודי הנחתם בין בני זוג העומדים בפני כריתת ברית הנישואין. כמשתמע משמו, ההסכם נחתם למפרע, קרי, עוד בטרם נערך טקס הנישואין עצמו. במסגרת ההסכם, בני הזוג מגדירים ביניהם את המשטר הממוני ואת הסדרי הרכוש אשר יחולו על נכסיהם מבחינה משפטית לאורך חיי הנישואין ובמקרה בו הנישואין יגיעו לקיצם.

למעשה, ניתן להתייחס להסכם ממון כאל מעין “תעודת ביטוח”, אשר תופעל במקרה של סיום הנישואין. מטרת הסכם הממון, היא להבטיח שגם במקרה של סיום הנישואין, לא תתעוררנה פלוגתאות משמעותיות בין בני הזוג, אשר יקשו עוד יותר על הליך הגירושין. לשם כך, מסכימים בני הזוג איך יראו יחסיהם הממוניים במקרה של פרידה מבעוד מועד.         

מניעים לעריכת הסכם טרום נישואין:

ניתן לזהות מספר מניעים מרכזיים אשר עומדים בבסיס ההחלטה של בני זוג לכרות הסכם ממון טרום נישואין. ראשית, כפי שהוצג בשורות למעלה, בני זוג רבים מעוניינים להבהיר ולהסדיר את התנאים של פרידה פוטנציאלית עתידית, על מנת להקל על ההליך הקשה. כך, מונעים בני הזוג מבעוד מועד, התכתשויות משפטיות מיותרות המלוות בעלויות גבוהות, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה נפשית. בנוסף, במקרים רבים, גיבוש הסדר הרכוש לאחר פרידה, מגביר את תחושת הוודאות בתהליך בניית הבית המשותף. מניע נפוץ נוסף לעריכת ההסכם דנן, הוא הגנה על הצד האמיד יותר בין בני הזוג, כך שלאחר פירוק הבית המשותף יישאר הוא עם הונו האישי המקורי, אתו הגיע לברית הנישואין. כמו כן, קיים מניע של מניעת סרבנות גט כפי שיפורט בשורות הבאות.     

מניעת סרבנות גט:

כידוע, אדם יהודי אשר מעוניין להתגרש מבן זוג אליו הוא נשוי כדת משה וישראל, עשוי להישאר מסורב גט בשל סירוב הצד השני. במצב זה, לבן הזוג אשר מעוניין להתגרש נשללת האפשרות להתחתן בשנית לבן זוג חדש. כמו כן, צאצאיהם של אישה עגונה מקבלים על פי הדין העברי מעמד של “ממזרים”, על כל השלכותיו של מעמד זה. לאור החשיבות הגדולה של קבלת גט בהתאם לדין העברי, התפתחה התופעה אשר קיבלה את הכינוי “סרבנות גט” אשר נובעת ממניעים רבים ושונים של סרבני הגט. הסכם ממון טרום נישואין, מהווה כלי משפטי יעיל להתמודדות עם תופעה זו ולמיגורה. זאת, באמצעות סעיף בהסכם הקובע תשלום חודשי מסוים, על ידי בן הזוג הסרבן לבן הזוג המסורב. 

משמורת:

עניין נוסף אשר ניתן ומקובל לעגן במסגרת הסכם הממון הוא משמורת הילדים. מאחר שטובת הילד היא היסוד המרכזי המנחה כל הסדר גירושין, הסכם ממון הכולל הסדרה של משמורת הילדים, נדרש את אישורה של ערכאת השיפוט הרלוונטית.  

חלוקת הרכוש:

במידה מה, ניתן לטעון, כי סעיף חלוקת הרכוש בהסכם ממון הוא סעיף מיותר. זאת, לאור חוק יחסי ממון, המגדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג וחל על זוגות שנישאו לאחר ה- 1.1.74. בהתאם לחוק, כל אחד מבני הזוג זכאי לרכוש האישי שהביא עמו בתחילת הדרך, ובנוסף, למחצית הרכוש שצברו בני הזוג בתקופת חייהם המשותפים. הגדרת החוק לרכוש הינה, כל זכות בעלת שווי כלכלי מסוים. עם זאת,  קיימת חשיבות לסעיף חלוקת הרכוש בהסכם, שכן הוא כולל את פירוט הנכסים שהביאו עימם בני הזוג, ומונע מחלוקות בעניין זה.

בית משותף:

רבים המקרים בהם דירת המגורים של בני הזוג מהווה סלע המחלוקת הניטשת ביניהם. כפי שיוסבר להלן, הסכם ממון טרום נישואין הינו למעשה האמצעי היחידי, באמצעותו ניתן להבטיח שדירת המגורים המשותפת תישאר בבעלות בן הזוג שהינו בעליה המקורי של הדירה. 

ברור הוא, כי כאשר דירת המגורים נרכשה במשותף במהלך חיי הנישואין, הדירה שייכת לשני בני הזוג בחלקים שווים. אולם, כאשר דירת המגורים אשר שימשה את בני הזוג במהלך הנישואין, הייתה נכס אישי של אחד מבני הזוג בשלב המוקדם לחייהם המשותפים, הסדר חלוקת הרכוש אינו כה פשוט. לכאורה, בהתאם לחוק יחסי ממון, לאחר הגירושין, דירת המגורים שייכת לבן הזוג שהיה בעליה המקורי. ברם, בית המשפט העליון קבע בהלכת קנובלר חזקה משפטית הנקראת “חזקת שיתוף ספציפית בדירת מגורים”. על פי החזקה, בנסיבות מסוימות, רשאי בן הזוג שאינו הבעלים המקורי של דירת המגורים, לתבוע מחצית מן הזכויות בה. זאת, אלא אם כן קיים הסכם ממון שקובע אחרת וגובר על חזקת השיתוף המתוארת. אי לכך, להסכם ממון טרום נישואין יש חשיבות רבה בכל הנוגע להגנה על דירת מגורים אישית של אחד מבני הזוג.   

אישור ההסכם:

על מנת שלהסכם ממון טרום נישואין יהא תוקף משפטי מחייב, עליו להיערך בכתב ולבוא לידי אישור בפני אחד מאילו: נוטריון; רשם הנישואין; בית הדין הרבני; בית המשפט לענייני משפחה. במידה ומעוניינים בני זוג נשואים, לאשר הסכם ממון אשר ערכו לאחר ברית הנישואין, יש צורך באישור של בית הדין הרבני, או לחלופין, בית המשפט לענייני משפחה.




הסכם ממון טרום נישואין Read More »

הסכם לכבוד הדדי ולחיים משותפים

הסכם לכבוד הדדי ולחיים משותפים

הסכם ממון
הסכם לכבוד הדדי ולחיים משותפים:

הסכם לכבוד הדדי

הסכם לכבוד הדדי הוא הסכם קדם נישואין עליו חותמים בני זוג אשר מעוניינים להסדיר את יחסי הממון ביניהם ולמנוע סרבנות גט מבעוד מועד. דהיינו, הסכם לכבוד הדדי הוא  כלי משפטי המשרת זוגות אשר מעוניינים “להקדים תרופה למכה” ולהסדיר את סיום יחסיהם, במידה שאלו יעלו על שרטון. 

הסכם לכבוד הדדי, ככל הסכם אשר נכרת בין שני הצדדים, יכול לכלול בחובו כמעט כל הסכמה והסדר בו יחפצו בני הזוג. יחד עם זאת, נושא ייחודי ומרכזי המוסדר במסגרת ההסכם דנן הוא מניעת סרבנות גט. ההסכם כולל התחייבויות הדדיות לתשלום מזונות מוגדלים, מבן זוג המסרב להתגרש למשנהו. בנוסף, ההסכם מחייב את דורש הגירושין להשתתף בתהליך שיקום הנישואין במקרה שהנתבע לגירושין דורש זאת. שתי ההתחייבויות לעיל, מעלות באופן משמעותי את הסיכויים לכך שבני הזוג יגיעו להסכמה משותפת כזו או אחרת – אם יחליטו לפנות לגירושין או אם יחליטו לפנות לשלום בית.

חשוב לתת את הדעת ליתרון שבמניעת סרבנות גט מבעוד מועד. זאת, הן לאור המניעים השליליים העומדים בבסיס הסרבנות, והן בשל ההשלכות הקשות על המשך חייו של בן הזוג אשר מעוניין לסיים את חיי הנישואין. הסכם לכבוד הדדי, הינו כלי משפטי הנועד להתגבר על תופעת סרבנות הגט, באמצעות הסדרת תנאי הגירושין למפרע. עם זאת, ראוי לציין, כי הסכם לכבוד הדדי, אשר נועד בין היתר להימנע ממצב של עגינות האישה, אינו פותר את בעיית העגינות המסורתית אשר נובעת מאי כשירותו של הבעל להעניק גט בשל היעדרו הפיסי או בשל אי שפיות או אובדן הכרה, אלא את הבעיה של סרבנות גט בלבד.

הסכם לחיים משותפים

הסכם לחיים משותפים הוא הסכם אשר נועד להסדיר ולקבוע את מערכת הזכויות והחובות בין בני הזוג. בשונה מהסכם ממון, אשר לרוב נוגע ביחסי הממון בלבד, הסכם לחיים משותפים עוסק במכלול הסוגיות השונות שבחיי המשפחה. ההסכם מגדיר את היחסים המשפחתיים, החל מהשלב הראשוני של מיסוד הקשר הזוגי, עובר לחיי היומיום ובניית הבית המשותף, וכלה בתום חייו של התא המשפחתי.

חשוב לציין, כי הסכם לחיים משותפים, אשר נועד לעגן מבחינה משפטית את מערכת היחסים הזוגית, מעניק מענה הולם לזוגות המעוניינים לבסס חיי משפחה בישראל, אך מסיבות כאלו ואחרות אינם רשאים להינשא בישראל, או לחלופין, זוגות אשר מעוניינים לבסס חיי משפחה בישראל ואינם רוצים להינשא כדת משה וישראל.

לאור העובדה שהסכם לחיים משותפים נערך ונכרת בשלב הזוגי בו האהבה, ההתחשבות וההרמוניה הם מנת חלקם של בני הזוג, וכל צד רוצה בטובתו של האחר, יש להניח כי ההסכם יהיה הוגן, שקול ויענה על הכוונות וההסכמות האותנטיות של הצדדים. לפיכך, אף החשיבות והמשמעות הרבה שבעריכת הסכם לחיים משותפים אצל עורך דין המתמחה בתחום. רק כך, ניתן להבטיח שההסכם יספק בעתיד את ההגנה והמענה שמשקפים את רצון הצדדים כהלכה.

מה כולל הסכם לחיים משותפים

ראשית, חשוב להדגיש, כי הסכם לחיים משותפים הוא הסכם אשר נכתב באופן אישי וספציפי עבור בני הזוג, ולכן, אין הסכם לחיים משותפים אחד אשר יהיה זהה למשנהו. עם זאת, ניתן להצביע על מבנה קבוע של ההסכם ונושאים קבועים אותם הוא מסדיר. כך, הסכם לחיים משותפים נפתח בפרק הצהרתי, בו מצהירים בני הזוג על אהבתם ורצונם לקיים חיי משפחה ושיתוף. יש לתת את הדעת לכך, שבמקרה בו עסקינן בבני זוג אשר אינם רשאים להינשא בישראל, הצהרה זו מהווה למעשה אפשרות ריאלית ומעשית עבורם, להצהיר על המחויבות הזוגית ביניהם ולעגנה מבחינה משפטית.

בהמשך ההסכם, מתחייבים בני הזוג לנהוג בתום לב ולכבד האחד את השני. בנוסף, ההסכם מסדיר את יחסי הממון והרכוש בין בני הזוג באופן שהם חפצים בו. הפרק האחרון בהסכם, מסדיר את פירוק הבית המשותף, במקרה בו חלילה מחליטים בני הזוג לסיים את מערכת היחסים ביניהם. בחלק זה, בני הזוג מגדירים את המנגנון ליישוב סכסוכים בעת מחלוקת או פרידה.

נושאים נוספים להם נותן ההסכם מענה הם: סוגיית המגורים המשותפים; סוגיית הילדים ומשמורות; מקרה של אובדן כושר השיפוט, מחלה קשה או מותו של אחד מבני הזוג; הסדרת ירושות; חלוקת רכוש משותף במקרה של פרידה; סמכות השיפוט שתדון בפירוק הבית המשותף ועוד. 








הסכם לכבוד הדדי ולחיים משותפים Read More »

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם :)

כתובת

דוד סחרוב 5, ראשון לציון

טלפון

050-3907996

אני מסכים/ה לתנאי השימוש באתר
ליצירת קשר בוואטסאפ, לחצו כאן
דילוג לתוכן