שימוש בשיטור מנבא בנתב"ג – חדשנות בפעולה

אחת הדוגמאות המרתקות ליישום שיטור מנבא בישראל היא בנמל התעופה בן-גוריון (נתב"ג). מערכת הבידוק הביטחוני שם משתמשת בבינה מלאכותית כדי לנתח דפוסי התנהגות של נוסעים ולאתר איומים פוטנציאליים בזמן אמת. לפי פסיקת בג"ץ 4797/07, השימוש במערכת זו נועד לא רק לשפר את רמת האבטחה אלא גם לצמצם פגיעה בפרטיות ובכבוד הנוסעים, בכך שהיא מייתרת בדיקות גופניות פולשניות.

מה זה בכלל שיטור מנבא?

שיטור מנבא הוא טכניקה מתקדמת המבוססת על ניתוח מידע רב באמצעות מערכות בינה מלאכותית (AI) במטרה לחזות התנהגויות עברייניות פוטנציאליות. משטרות ברחבי העולם, וגם בישראל, משתמשות באלגוריתמים מתוחכמים לניתוח מידע היסטורי שנאסף ממקורות מגוונים כמו מצלמות, נתוני מיקום ורשתות חברתיות. המטרה? להקצות משאבים בצורה יעילה ולמנוע פשעים עוד לפני שהם מתרחשים.

אבל האם התקדמות טכנולוגית כזו באמת מסייעת במאבק בפשיעה, או שהיא עלולה לדרוס זכויות יסוד של אזרחים?

יתרונות השימוש בטכנולוגיה – מניעת פשיעה בזמן אמת

אי אפשר להתעלם מהיתרונות המשמעותיים של שיטור מנבא. המערכות מאפשרות למשטרה לפעול באופן ממוקד, לזהות דפוסים חריגים ולמנוע אירועים פליליים. ד"ר פנחס יחזקאלי במאמרו "שיטור מנבא – רפורמה חדשה בשיטור" מציין כי טכנולוגיות מתקדמות כבר תרמו להישגים משמעותיים בתחום הפשיעה המאורגנת.

המחיר המשפטי והאתי של השיטור המנבא

לצד היתרונות, שיטור מנבא מציב אתגרים משפטיים ואתיים לא מבוטלים. ד"ר רותם קדוש נוסבאום ופרופ' אלדר הבר במאמרם על פגיעה בזכויות אדם מדגישים כי שימוש בטכנולוגיות אלו עלול להוביל להפרת הזכות לפרטיות, אפליה נגד אוכלוסיות מוחלשות והפעלה לא מידתית של כוח משטרתי.

יתרה מכך, פסיקות שונות בארץ ובעולם, כמו זו בעניין H.K. v. Prokuratuur בבית הדין האירופי, מדגישות את החשיבות של פיקוח שיפוטי והבטחת שקיפות בשימוש בטכנולוגיות מבוססות AI.

אז איך נכון להסדיר את השימוש בבינה מלאכותית?

תיקוני חקיקה נדרשים

• תיקון חוק הגנת הפרטיות כך שיתייחס ישירות לשימוש בבינה מלאכותית.
• חקיקת חוק ייעודי לבינה מלאכותית בדומה ל-AI Act האירופי.
• הקמת רשות פיקוח עצמאית שתפקח על השימוש במערכות AI בשירות הציבורי.

לסיכום: הכרח באיזון בין ביטחון לזכויות

שיטור מנבא הוא כלי רב עוצמה שעשוי לשפר את יכולות המשטרה במאבק בפשיעה, אך לצד זאת הוא מחייב רגולציה קפדנית שתמנע פגיעה לא מידתית בזכויות הפרט. כפי שד"ר גלית ולנר הדגישה בראיון לכלכליסט, "האחריות של המדינה היא להגן על אזרחיה גם מפני בינה מלאכותית".

על המחוקק הישראלי להוביל חקיקה שתשמור על הביטחון מחד ותבטיח שמירה על עקרונות דמוקרטיים מאידך.