בפרק ב’ מתמקדים בשאלת המחקר ובשיטת הבדיקה, תוך בחינת המשמעות של שיתוף הציבור בתהליך התכנון והפוטנציאל שלו להעצים ולייעל את התכנון העירוני בישראל.
לשילוב הציבור בתהליך התכנון חשיבות עצומה על פי השערת המחקר, במיוחד בהתחשב בתפיסה החברתית-כלכלית הרווחת בישראל בעשורים האחרונים.
המחקר יעשה שימוש בגישה איכותנית, ניתוח נתונים ומידע המתקבלים ממספר מקורות מרכזיים, כגון חקיקה קיימת, דוחות ביקורת שונים ומחקרים ממקורות אקדמיים.
נערכה בחינה מעמיקה של ממצאי ועדת החקירה והביקורות המרובות שפורסמו לגבי תהליך התכנון והרישוי העירוני. בנוסף, נסקרו מספר עבודות אקדמיות, המנתחות היבטים שונים הנוגעים לחקיקה ולנהלים הנוכחיים הנוגעים לתכנון ובנייה.
המערכת המשפטית של תכנון שימושי קרקע בישראל פועלת באמצעות יישום הן של תוכניות מתאר והן של תוכניות מפורטות. תוכניות אלו נועדו לתת מענה לצרכים המגוונים של הציבור וליצור איזון בין אינטרסים ציבוריים שונים.
למידע נוסף, ראו שאלות ותשובות באתרנו.
בהתבסס על הממצאים וההצעות של ועדת החקירה שהוקמה לבחינת הטרגדיה של “ורסאי”, בוצעה תיקון יסודי של חוק התכנון והבנייה (תיקון 101) בשנת 2014. המטרה העיקרית של תיקון זה הייתה להגביר את הפיקוח על הבנייה וייעול את תהליך הרישוי.
לקבלת פרטים נוספים על חקיקה ותיקונים אחרים, לחצו כאן.
נערכה בדיקה מקיפה של ועדות החקירה וביקורות שונות, ובמיוחד התמקדה בוועדת זיילר, ועדה ממלכתית שתפקידה לחקור את קריסת הרצפה הטראגית באולם האירועים ורסאי, שגרמה לאובדן חיי אדם רבים.
באוגוסט 2017 הקים שר האוצר ועדה שמטרתה להעריך את תהליך קבלת רישיונות הבנייה. ממצאי הוועדה פורסמו באוגוסט 2018 וכללו מספר המלצות שמטרתן שיפור מערך הרישוי.
למאמרים נוספים בנושא רישיונות בנייה, בקרו כאן.
מכון הטכניון בחיפה ערך מחקר שכותרתו “שיקולים חברתיים בתכנון מרחבי”, המאתגר את חוסר הדגש של מערכת התכנון המרחבית הנוכחית על גורמים חברתיים.
ד”ר בועז ברזילאי מתעמק בנושא שיתוף הציבור בתכנון ערים במאמרו שכותרתו “שיתוף הציבור בהליכי תכנון”.
במאמר שכותרתו “קרקעות, תכנון ואי-שוויון: חלוקת המרחב בין יהודים לערבים בישראל”, התמקדות בחקירת מקור המתח הפוטנציאלי בין המדינה לאזרחיה הערבים.
עו”ד עדנה ארבל פישר, במאמרה שכותרתו “טוהר תקנים ומניעת שחיתות בתכנון ובבנייה בשלטון המקומי”, טוענת כי השחיתות חלחלה לוועדות התכנון והבנייה לאורך זמן.
המחקר שנערך בספר “בעלות לאומית על קרקעות ומחירי דיור: מחקר חקר לקראת גיבוש מדיניות חדשה” התמקד בשאלה המכרעת האם לבעלות הלאומית על הקרקע ולמדיניות הנובעת מכך יש השפעה חיובית או שלילית על מחירי הדיור, פיתוח עירוני, וההשלכות החברתיות הקשורות למדיניות זו.
למידע נוסף על הבעלות הלאומית על קרקעות, עיינו כאן.