קביעת העדיפות בקרב קרובי משפחה לפי חוק הירושה

קביעת העדיפות בקרב קרובי משפחה לפי חוק הירושה

קביעת העדיפות בקרב קרובי משפחה לפי חוק הירושה

קביעת העדיפות בקרב קרובי משפחה היא חלק חשוב מחוק הירושה. החוק מגדיר את סדר הירושה וההיררכיה של הקרבה, במיוחד כאשר מדובר בהורים, ילדים וקרובי משפחה נוספים.

סדר הירושה וההיררכיה של הקרבה

חוק הירושה קובע כי יורש ממעגל קרבה רחוק יתעלם אם יש יורש ממעגל קרבה קרוב יותר. לדוגמה, אם ישנם ילדים למוריש, ההורים או האחים לא יוכלו לרשת. החוק גם מדגים כיצד ניתן שוויון ליורשים באותו מעגל קרבה, כך שכולם יקבלו חלק שווה בעיזבון.

חלוקת עיזבון

את יתרת העיזבון יש להקצות לקרוביו של המנוח, ללא קשר אם בן הזוג מקבל מחצית, חלק אחר או כלום. החוק קובע היררכיה לחלוקה המורכבת משתי קטגוריות עיקריות:

  • הקטגוריה הראשונה כוללת את ילדיו של הנפטר, בעלי עדיפות על פני הוריו של הנפטר.
  • הקטגוריה השנייה כוללת את הורי הנפטר, בעלי עדיפות על פני הסבים והסבתות.

תהליך חלוקת העיזבון

כאשר מעוניינים בחלוקה שווה בין יורשים מאותה קטגוריה, החוק מתווה הנחיות ברורות. לדוגמה, ילדי המנוח או הוריו של המנוח יחלקו בעיזבון שווה בשווה. סעיף זה אינו פוגע או מגביל את עקרון ההורות המשפטי, אלא שואף להקים מסגרת לחלוקת העיזבון בין יורשים החולקים את אותה הורות ודרגת יחס.

תפיסת מקומו של יורש

בכדי להבטיח את ירושת היורשים, החוק מכסה את כל התרחישים האפשריים. אם היורש המיועד אינו בין החיים, חלקו של היורש יועבר לצאצאיהם. לדוגמה, אם ילדו של המנוח נפטר אך מותיר אחריו ילדים משלהם, ירשו נכדים אלו את חלק העיזבון שהיה שייך במקור להוריהם.

עקרון הייצוג

אם לנפטר יש בן זוג בחיים וכן הורים או סבים, נקבע עיקרון הייצוג. עיקרון זה קובע שאם יורש נפטר לפני המוריש, ילדיהם יתערבו ויקבלו את כל מה שהיורש המקורי היה מקבל בירושה אילו היו עדיין בחיים. חשוב לציין כי עקרון הייצוג נוגע אך ורק לצאצאים.

תמונה המתארת תהליך חלוקת עיזבון

פסלות יורש ופעולת החזרה ממצב

במקרה שאדם ייחשב לא כשיר לקבל ירושה או מוותר מרצונו על זכותו בעיזבון, חלקו יחולק בין שאר היורשים באופן יחסי לחלקיהם. לחילופין, הם יכולים לבחור לוותר על חלקם ולהקצותו לבן/בת הזוג, לילד או לאחיו של המנוח. הפסלות עשויה לקרות בתרחישים שונים, כמו פעולות מרמה כדי לתמרן את הצוואה או גרימת מותו של המוריש.

ירושה במצבים של אימוץ

החוק מתייחס גם לירושה במצבים של אימוץ. החוק מבטיח שילד מאומץ יקבל יחס שווה לילד ביולוגי בכל הנוגע לזכויות ירושה, וכך גם לגבי צאצאיו של הילד המאומץ. גם קרובי משפחתו של הילד המאומץ זכאים לרשת מעיזבונו כאילו היו יורשים ביולוגיים.

מעמדה של המדינה במקרה שאין יורש

במקרה שאין יורש ייעודי, החוק מעניק לבעלות המדינה בעיזבונו של היחיד שנפטר. החוק קובע כי ירושת המדינה תוקצה למאמצי חינוך, מדע, בריאות וסיוע. עם זאת, שר האוצר יכול להקצות חלק מהעיזבון ליחידים שהיו תלויים במוריש, כגון נזקקים, או לתאגידים ובני משפחה שאינם מוכרים כיורשים.

לקבלת מידע נוסף על כתיבה אקדמית או תנאים והגבלות, בקרו באתר שלנו.

ליצירת קשר בוואטסאפ, לחצו כאן
דילוג לתוכן