ניצול לרעה של ההליך השיפוטי או זכות הגישה לערכאות

ניצול לרעה של ההליך השיפוטי או זכות הגישה לערכאות

ניצול לרעה של ההליך השיפוטי או זכות הגישה לערכאות

ניצול לרעה של ההליך השיפוטי

ניצול לרעה של ההליך השיפוטי או ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות אינו בלעדי לישראל; זוהי תופעה שיכולה להתרחש בכל מדינה ומערכת משפטית. בעוד שבתי משפט אמריקאים, באופן כללי, נטו פחות מעמיתיהם הישראלים להתערב בפעילות הזרועות הנבחרות של הממשלה, למעט בכל הנוגע להגנה על זכויות מיעוטים, ניתן לייחס הבדל זה לעקרונות חוקתיים ולדוקטרינה ותיקה הממוקדת. על שמירה על זכויות קבוצות שוליים.

מאזני צדק

השוואה בין מערכות משפטיות

נראה שבכל תחום שיפוט קיימת קבוצה של אנשים לא מרוצים הנהנים להשתמש במערכת המשפט לטובתם. ביצוע השוואות מדויקות בין מדינות הופכת מאתגרת כאשר בתי משפט לחוקה אינם נוכחים. בהקשר זה, לבתי המשפט באוסטרליה ואנגליה יש פחות סמכויות בהשוואה לאלו בישראל. יתר על כן, במדינות אירופיות מסוימות עם חוקות כתובות ובתי משפט לחוקה, השימוש לרעה הנרחב בהליך השיפוטי אינו ברור.

עקרונות השימוש לרעה בהליך השיפוטי

המקרה התקדימי באנגליה שקבע את העקרונות לקביעה מתי יש לעכב תיק כניצול לרעה של ההליך השיפוטי הוא R v Maxwell. במקרה זה זיהה בית המשפט שתי קטגוריות בהן ניתן לבטל, לעכב או לתת סעדים אחרים. הקטגוריה הראשונה כוללת מצבים שבהם הניצול מגביל את יכולתו של הנאשם לקבל משפט הוגן. הקטגוריה השנייה נוגעת למקרים בהם חוש הצדק של בית המשפט נפגע בבואו לדון באחריות הנאשם בנסיבותיו הייחודיות של המקרה. קטגוריות אלה ידועות בדרך כלל בתור המבחן הראשון והשני.

הערכת טענות על שימוש לרעה

בעבר, ניתן היה לטעון את המבחן השני רק בבית המשפט של הלורדים, אך כעת ניתן להציגו גם בבתי משפט רגילים באנגליה. השיקול העיקרי של בית המשפט הוא הגינות ההליכים. באופן ספציפי, בעת הערכת טענות על שימוש לרעה בהליך השיפוטי, בית המשפט יבדוק האם ניתן לתקן חיסרון כלשהו כדי להבטיח משפט הוגן. כפי שהוכח ב-Clay v. South Cambridgeshire JJ., ביסוס ראיות לשימוש לרעה בהליך המשפטי מחייבת עמידה בסטנדרט גבוה. התובע אינו יכול לטעון לשימוש לרעה בהליך מבלי להוכיח חוסר תום לב או פגיעה משמעותית בנתבעת.

מאמרים משפטיים מספקים ניתוח מקיף של נושא זה, כולל השוואות בין מערכות משפטיות שונות בעולם.

פגיעה באינטרס הציבורי

השאלה האם ניצול נוהל צריך להתבסס על פגיעה באינטרס הציבורי ובחינת פגיעה כזו, ולא על המבחנים שנקבעו בתיק R v Maxwell, נדונה ביסודיות על ידי בית המשפט באנגליה. התומכים במבחן הפגיעה באינטרס הציבורי טוענים כי אחת הסיבות לאימוצו היא העיכוב האפשרי בתחילת ההליך. לא סביר שהתביעה תעכב תיק רק בשל איחור בהגשת ההליכים, במיוחד בעניינים הנוגעים למשפחה.

גורמים תורמים לשימוש לרעה בהליך השיפוטי

דיון ומסקנות: אילו גורמים תורמים לשימוש לרעה בהליך השיפוטי בענייני משפחה, להבדיל מהתנהגות בחוסר תום לב? לאחר בחינת התיקונים וההנחיות בדיני המשפחה, כמו גם ההנמקות העומדות מאחורי החלטות המחוקקים והשופטים, מתברר כי מטרתם הסופית היא להבטיח את שלומם של בני הזוג המסוכסכים וילדיהם כאחד. במקביל, הם שואפים לצמצם את מספר התיקים המגיעים להתדיינות ולצמצם למינימום סכסוך לאחר ההסדרים הראשוניים.

מידע על גירושין ודרכי התמודדות עם סכסוכים משפחתיים, כולל מניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.

תיקון תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי

ביחס לתקנה מס’ 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט מכיר ומדגיש כי חלק ניכר מהמניע העומד מאחורי ניצול לרעה של הליכים משפטיים נובע מסלחנותה של מערכת המשפט. השיטה הנוכחית חסרה תרופות נאותות ומידתיות לטיפול במצבים כאלה, ואינה מטילה עלות הולמת לעיסוק בניסיונות ניצול.

משכך, הצד המעורב בסכסוך תופס כי עלות השימוש לרעה בהליכים משפטיים נמוכה בהרבה מהתועלות הפוטנציאליות הנגזרות ממנו. לתיקון סוגיה זו, תיקן המחוקק את תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי. תיקון זה מבטיח כי הצד העוסק בשימוש לרעה בהליכים משפטיים יתמודד עם השלכות, כגון מחיקת כתבי טענותיו או הטלת הוצאות לטובת הצד שכנגד. כתוצאה מכך, השימוש בהליכים שיפוטיים הופך לבלתי כדאי כלכלית עבור הצד המעורב.

תקנות סדר הדין האזרחי כוללות מידע נוסף על תיקון תקנה 4 ואכיפת עקרון תום הלב בהליכים משפטיים.

המשמעות של תום לב בדיני משפחה

מכאן, שיש לצמצם את השימוש לרעה בהליך השיפוטי על ידי עקרון תום הלב, המשמש גבול. עם זאת, חשוב להכיר בכך שעדיין ניתן לנצל את ההליך השיפוטי גם ללא נוכחות של תום לב. הסיבה לכך היא שעקרון תום הלב מחייב יחידים להימנע מלעסוק בתביעות משפטיות חסרות הצדקה משפטית. עם זאת, חלק מהאנשים טוענים ביודעין ובחוסר יושר טענות שווא בבית המשפט.

ההיבט האתי של תום לב

בנקודת המבט שלי, המושג חוסר תום לב מקיף את ההיבט האתי של פעולה מסוימת. בתקופה האחרונה, ההאשמה בחוסר תום לב נמשכת רק במקרים הנוגעים לעוולה מכוונת, בכוונה תחילה ובגורמים דומים. קיימת הסכמה מועטה לגבי האם ניתן לסווג מעשי ניצול לרעה של מערכת המשפט כחוסר תום לב. ניצול לרעה של ההליך השיפוטי מאופיין בניצול אסטרטגי ועובדתי של כלים משפטיים להשגת מטרה ספציפית, הניתנת לעשייה בחוכמה או בשקיפות. תהליך זה מושרש בהתנהגות ובביצוע פעולות ספציפיות.

תום לב ושימוש לרעה בהליך השיפוטי בדיני משפחה

במסגרת בית המשפט לענייני משפחה מובאים תיקים רבים בעלי משקל רגשי משמעותי בשל הקונפליקטים המובנים בין בני המשפחה. לעתים קרובות, מחלוקות אלו מערבות בני זוג, וחשוב מכך, ילדים. אולם אם בית המשפט היה מכניס את המונח “חוסר תום לב” בתקנה 4 בדבר ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, תיווצר מצוקה מהותית. לפתע, אישה שפועלת בניגוד למצפן המוסרי שלה תיחשב אשמה בניצול מערכת המשפט.

לדעת מומחים, עקרון תום הלב הוא מרכזי בהגנה על זכויות הצדדים ומניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי.

השלכות השימוש במונח “חוסר תום לב”

לדעתי, בית המשפט צריך להבחין עוד יותר בין תום לב לבין שימוש לרעה בהליך השיפוטי, במיוחד ביחס להוראות ותקנות דיני המשפחה. הדבר הכרחי כדי לקיים את כוונת החוק ולשמור במהירות על זכויות הילד, ללא הליכים מיותרים או טיעונים שאינם רלוונטיים.

המשך הדיון והמחקר בנושא זה חשובים כדי לוודא שכל צד בתהליך המשפטי מקבל את הזכויות וההגנות המגיעות לו.

צור קשר לקבלת מידע נוסף וייעוץ מקצועי בתחום דיני המשפחה וההליך השיפוטי.
ליצירת קשר בוואטסאפ, לחצו כאן
דילוג לתוכן