על פי החוק הראוי, אם נגזר על עיקול חשבון משותף בכספים שווים בבעלות שני אנשים, על השותף שאינו חייב לספק ראיות לכך שרוב הכספים או כולם הם שלהם. אי ביצועו יביא לכך שמחצית מהכסף ייוחס אוטומטית לחייב, מה שיאפשר לנושה לקזז סכום זה. לפרקטיקה זו עלולה להיות השפעות מזיקות על זכויות הקניין של אנשים בעלי אחריות כלכלית, הסותרת את מטרת המדינה לקדם זכויות כאלה.
בהתבסס על פסיקת בית המשפט והוראות הדין, ניכר כי ניתן לערער על הכלל האמור לאחר הצגת ראיות מהותיות לבעלות מלאה על הכספים בחשבון המשותף. עם זאת, השגת הוכחה כזו עשויה לא תמיד להיות פשוטה, מה שמציב אתגר עבור האדם הממוצע, במיוחד אם לחשבון המשותף יש היסטוריה ארוכה או אם בעל החשבון השני נפטר.
לדברי ריקרדו אוליאל, קיים צורך דחוף בשינוי המדיניות המשולבת במערכת המשפט הישראלית מזה שנים רבות. הוא מציע לשנות את הכלל כדי לאפשר לצדדים המעורבים לקבל אוטונומיה מוחלטת בקביעת התנאים הספציפיים של ההסדר שהם רוצים. אוליאל מדגיש את החשיבות של הבנה ברורה של כוונות הצדדים והן של הבנק, שכן הדבר יסייע במניעת היווצרות בעיות פוטנציאליות בעתיד. כדי להשיג זאת, הוא מציע שכאשר ייחתם הסכם השותפות ופתיחת החשבון, פקיד בנק צריך לתת הדרכה לצדדים ולסייע להם בתיעוד מדויק של כוונותיהם במסגרת הסכם פתיחת החשבון.
לשם כך, לפקיד הבנק יש את היכולת לשלוח מדי שנה הצהרה תמציתית לבעלי החשבון המשותף, המעביר למעשה את כוונות הצדדים. בנוסף, לבעלי החשבון יש את הגמישות לשנות את תנאי ההצהרה בכל עת שהם רוצים, תוך התחשבות בכל שינוי בנסיבות.
בדיון הקודם שלי בעניין חביב הבעתי את אי הסכמתי להחלטת בית המשפט ליתן רשות לעיקול חשבון בנק משותף. סבורני כי פסיקה זו אינה ראויה ואינה מתיישבת עם עקרונות הצדק. אחת הסיבות המרכזיות לחוסר הסכמתי היא שחיוני להגן על זכויות בעל החשבון שאינו חייב ולשמור על האינטרסים שלו מפני תביעת הנושה. מדובר בעניין ציבורי הגובר על זכויות הנושה. מתן רשות לכל סמכות לעקל כספים שאינם שייכים לאדם שנגדו ניתן צו העיקול תגרום לפגיעה משמעותית באינטרס הציבורי וברכושם של בעלי חשבונות משותפים שאינם חייבים.
לאורך כל משך השותפות ויצירת קשר בין הבנק לבעלי חשבונותיו, עלולים להתרחש לסירוגין אירועים בלתי צפויים העלולים לסכן את האינטרסים הפיננסיים של לקוחות ספציפיים, וכתוצאה מכך לתפיסת כספים או הגבלות על שלהם. ניהול חשבון. נסיבות אלו נובעות בראש ובראשונה כתוצאה מתביעת נושה, שמקורה בצד ג’, המבקש לגבות חובות שחב אחד מלקוחות הבנק, אשר עשוי במקרה להיות גם אחד מהבעלים המשותפים בחשבון בנק משותף.
בפרקים הקודמים התעמקתי בשלל הסיבות העשויות להביא לעיקול חשבון בנק משותף. באופן ספציפי, בדקתי כיצד החוק הישראלי מסדיר את זכויותיהם של אנשים המחזיקים בחשבונות בנק משותפים כאשר עומדים בפני צו עיקול החשבון האמור. בנוסף, בדקתי את זכויותיהם של צדדים שלישיים, כגון נושים, המבקשים להסדיר חובות באמצעות כספים מחשבון בנק משותף. לאורך ניתוח זה התמקדתי בכוונותיהם של בעלי החשבון לשפוך אור על עניין זה.
בהתאם לחוק ולהחלטת בית המשפט, כאשר חשבון בנק נפתח במשותף על ידי מספר שותפים, יש להניח כי הכספים בחשבון הינם בבעלות קולקטיבית של כל השותפים אלא אם הוכח אחרת. חזקה זו חלה גם על בני זוג או שותפים זרים. עם זאת, נוצרת סיבוך כאשר חשבון משותף נתון לעיקול ושותף אחד הוא החייב ואילו השותף השני אינו. גם אם השותף שאינו חייב אינו יכול לספק ראיות לבעלות בלעדית בכספים, בית המשפט יפרע מהקצאת מחצית מהכסף לחייב. מסכום זה יוכל הנושה לפרוע את החוב או, אם הבנק הוא הנושה, לקזז את החוב מהחשבון.
בתחום החוק האמריקאי, חשבונות בנק משותפים כפופים לעיקרון של בעלות שווה בין כל בעלי החשבונות. המשמעות היא שלכל אדם הרשום בחשבון יש את היכולת לבצע הפקדות או משיכות במסגרת המגבלות היומיות שצוינו בבנק. לעומת זאת, על פי החוק הישראלי, העברת כספים במקרה של פטירת בעל חשבון אחד אינה מחייבת נוכחות צוואה. במקום זאת, הכסף והבעלות על החשבון מועברים אוטומטית לשותף שנותר בחיים. חשוב לציין כי הדין הישראלי שם דגש על התחשבות בזכויות עיזבון לצד העברת הכספים, ובמידה ולא נעשה, הבנק עצמו לוקח על עצמו את האחריות למימוש זכויות אלו.
לאור המדיניות הקיימת במדינת ישראל, ניכר כי יש צורך בשינוי. הצגתי את הצעתו של ריקרדו אוליאל, המציעה שלצדדים תהיה אוטונומיה לקבוע את הפרטים של ההסדר הרצוי שלהם. לגישה זו יש פוטנציאל לפתור קונפליקטים רבים ולטפל בדאגותיהם של בעלי החשבונות והנושים. האחריות להסביר את משמעות עניין זה תהא על פקיד הבנק, שיוכל לעשות זאת בעת הקמת חשבון משותף או בעת הצטרפות שותף חדש לחשבון.
יתר על כן, הבעתי את עמדתי על פסיקת בית המשפט העליון בפרשת חביב שהוזכרה קודם לכן, בהצעתי כי ראוי היה שבית המשפט יעדיף את הראיות החזקות או הסבירות ביותר, במקום להתעקש על הוכחה בלתי ניתנת להפרכה של בעלות בחשבון המשותף, על מנת לשמור על זכויות הקניין של הפרט ולהימנע מפגיעה באינטרס הציבורי.
למידע נוסף על זכויות הקניין, חובות ופתרונות במצבים מורכבים, אתם מוזמנים לבקר בדף שיעורים פרטיים שלנו ולקבל את כל הפרטים הנחוצים.